החלטה בתיק דמ"ר 38082-06-11 - פסקדין

1.         לפני בקשה לאישור הסכם פשרה במסגרת תובענה ייצוגית, אשר הוגש ביום 22.06.11, ובהתאם לסעיפים 19- 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשכ"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

2.         ביום 22.01.12 הגישו הצדדים בקשתם לאישור הסכם פשרה בתובענה הייצוגית, שאלה עיקריו:

א.         התקופה הרלוונטית לבקשת האישור היא מיום 22.06.04 עד יום  31.12.06 ("התקופה הקובעת"). עוד הוסכם בין הצדדים: מחד שהתקופה שקדמה ליום 22.06.04 התיישנה; מאידך אין מחלוקת שלאחר ינואר 2007 שולמו לתובעת/המבקשת דמי חגים באופן מלא.

ב.         חברי הקבוצה עליהם יחול ההסכם: כל מי שהועסק אצל הנתבעת החל מיום 22.06.04 ועד יום 31.12.06 כעובד שעתי משך תקופה העולה על 3 חודשים רצופים ואשר לא קיבל דמי חגים בתקופה זו.

בחברי הקבוצה נכללים גם עובדים שקיבלו בתקופה הרלוונטית רכיב של "הפסקות וחגים" לגביהם נקבעו סייגים בהסכם הפשרה.

בין חברי הקבוצה לא יכללו עובדים אשר ניהלו ו/או מנהלים הליך משפטי כנגד המשיבה או הגיעו עימה להסכם פשרה פרטני, או כל  עובד אשר הודיע על אי רצונו להיכלל בקבוצה, הכול כאמור במנגנון עליו הוסכם בהסכם הפשרה.

ג.          בהסכם הפשרה מנגנון שקובע את אופן החישוב של דמי החגים שישולמו לכל אחד מחברי הקבוצה והאופן בו הוא יוכל להתייצב ולקבל את כספו וזאת לרבות חברי קבוצה שעודם מועסקים בנתבעת. לגבי עובדים כאלה הוסכם, שאם ימצא שהם זכאים לקבל דמי חגים בגין התקופה הקובעת ישולמו להם כספים אלו במסגרת תלושי השכר.

ד.         על פי הסכם הפשרה - חילוקי דעות לגבי זכאות של תשלום לעובדים מסוימים כאמור בהסכם ולא יעלה בידי הצדדים לפתור בעצמם חילוקי דעות אלו, ימונה רו"ח טל שוורץ מ.ר. 26700 כרו"ח מוסכם אשר יכריע בעניין זכאותו של העובד הספציפי לתשלום דמי חג בהתאם להסכם הפשרה.

3.         הצדדים (על פי החלטה מיום 12.02.12)  פעלו  בהתאם לסעיפים 18 ו- 25 לחוק תובענות ייצוגיות, ובין היתר, פרסמו הודעה ראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, ב- 2 עיתונים יומיים; המציאו בצירוף להודעתם זו את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית; והבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה; וכן המציאו את החלטת בית הדין מיום 12.02.12 ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט.

4.         ביום 11.08.12 הוגשה עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה.

            ב"כ היועץ המשפטי לממשלה אינו מתנגד למתווה של הסכם הפשרה, אך ביקש לשקול תיקון של חלקים מסוימים ממנו, כך שישקפו באופן נכון יותר את הוראות הדין ותכליתו, כדלקמן:

א.         בסעיף 25 לטיוטת הסכם הפשרה, התחייבה הנתבעת להביא לידיעת הציבור את ההסכם באמצעות פרסום בשני עיתונים יומיים.

            לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה, באותם מקרים בהם יש צורך לאתר עובדים שכבר אינם עובדים אצל הנתבעת, נכון יהא להפקיד את פעולת איתורם אצל גורם אחר, שאינו הנתבעת, אשר לו יהיה תמריץ להגיע לעובדים ולדאוג שכך הם יקבלו את המגיע להם.

            כמו כן, יש להרחיב את חובת הנתבעת ולהטיל עליה חובה לפנות אל העובדים בכתב.

ב.         על פי ההסכם, עובדי הנתבעת, וכן עובדים שהעסקתם הסתיימה, יוכלו לפנות בבקשה לבדיקת זכאותם לתשלום דמי חגים ועמידתם בקריטריונים בתוך 90 יום ("תקופת ההתייצבות"). אי התייצבות במועד זה תביא לכך שעובד לא יהא זכאי לכל תשלום בגין עילת התביעה לגביה הוגשה הבקשה לתובעה ייצוגית (סעיף 31 לטיוטת ההסכם).

            היועץ המשפטי לממשלה סבור כי תקופת ההתייצבות הינה קצרה מידי והסנקציה בגין אי התייצבות במועד הינה קיצונית ויש להשמיטה.

ג.          היועץ המשפטי לממשלה בדעה, כי הקביעה בסעיף 27 לטיוטת ההסכם, לפיה התשלום ישולם רק במידה והעובד לשעבר לא חתם קודם לכן על כתב קבלה וסילוק הינה בעייתית, שכן מעבידים פעמים רבות מחתימים עובדים על כתבי ויתור וסילוק רחבים מאוד. ראוי, כי הנתבעת תצהיר בהסכם הפשרה, שהיא לא החתימה עובדים על כתבי ויתור וסילוק בעת עזיבת העובד את תפקידו.

ד.         בסעיף 31 לטיוטת ההסכם נקבע מנגנון לקביעת הסכום לפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה, שבמסגרתו ולאחר גיבוש רשימת הזכאים, לא יוכל מי מחברי הקבוצה לערער אחריה.

            היועץ המשפטי לממשלה טוען כי ראוי שתינתן אפשרות לכל עובד שנשללה זכאותו, או שנקבע לטובתו סכום הנמוך מהמגיע לו לדעתו, לפנות לגורמים שקובעים את רשימת הזכאות ולהשיג על הקביעה בעניינו.